יותר משנתיים אחרי המלחמה, קיבוץ חולית שומם ונטוש, הרבש"ץ מסתובב שם לבדו בין הבתים השרופים להדי הפיצוצים: "כאן הנוח'בות הצמידו מטען לדלת הממ"ד". בקיבוץ הסמוך סופה התושבים חזרו בדאגה רבה: "התחננו על נפשותינו שלא יחזירו אותנו עדיין, אמרו שאין איום קיומי" - ובכיסופים מספרים לילדים שהירי היום-יומי הוא "כמו בפורטנייט". סיור בחבל הארץ שמייחל לתקומה ולשקט אמיתי