כעד ראייה למהפכה האיראנית בשנת 1979, ובהיותי אז נספח צבאי וראש משלחת משרד הביטחון באיראן, אני מרבה מאז להרצות בהתנדבות בצה"ל, במוסד, בשב"כ ובמרבית המוסדות האקדמיים, על המהפכה, על סיבותיה, ועל האירועים הדרמטיים שליוו אותה. בין היתר, אני מספר על סיכוני החיים שבהצלת 33 חברי המשלחת הישראלית ועל הבאת ארבעת היחמורים התנ"כיים מאיראן לישראל בעיצומה של המהפכה. (כיום יש ברחבי ישראל כ-500 יחמורים חופשיים בטבע). למרות שחלפו 47 שנים מאז אותה מהפכה, שאותה חוויתי וראיתי בכל שלביה, אני נשאל שוב ושוב: מהם התנאים שיכולים להביא כיום לקריסת המשטר באיראן? ברור לכל כי המשטר יעשה כל שביכולתו להבטיח את הישרדותו, בכל דרך אפשרית. הוא שולט בכל מוסדות השלטון, בתקציבי המדינה ובמנגנוני הכוח, ונהנה מתמיכה משמעותית בקרב תושבי עשרות אלפי הכפרים באיראן - אוכלוסייה המצויה בפיגור ניכר ביחס לתושבי הערים, ומתנגדת, בדומה למשטר הדתי האוטוקרטי, לכל תהליך של מודרניזציה ושינוי עמוק.