הפצצות ייגמרו, הזיהום יישאר: הנזק הסביבתי שהטילים גורמים לנו

לפגיעה הישירה אתמול (שני) במתחם בז"ן בחיפה היו עלולות להיות השלכות מעוררות בעתה, אך למרבה המזל לא היו נפגעים בגוף ולא היה חשש מדליפת חומרים מסוכנים. נוסף על כך, בעקבות הפגיעה בתחילת השבוע במפעל בנאות חובב, הוכרז אירוע חומרים מסוכנים שנשלל כמה שעות לאחר מכן. מקרים מעין אלה מהווים תמרור אזהרה. אומנם פיצוצים, שריפות והרס תשתיות הם תמונות הנזק המיידיות של מלחמה, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים נזק שקט יותר שמשאיר חותם עשרות שנים לאחר סיום הקרבות: זיהומים של הקרקע, של המים ושל האוויר שפוגעים בסביבה ובבריאותנו. מקורם של חלק מהמזהמים הוא בתחמושת עצמה ובחומרי הנפץ, אך אחרים משתחררים כתוצאה מהרס מבנים, משריפת דלקים, מפגיעה במפעלים ובתשתיות, ואף משחרור מזהמים שהיו כלואים בקרקע ובמקורות מים. דוגמה לכך אפשר למצוא באזורים מופגזים באוקראינה, שבהם נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של מתכות כבדות בקרקע - לעיתים פי כמה מהערכים המומלצים. נוסף על כך, ב-2023 קרס סכר קחובקה, ככל הנראה בעקבות פיצוץ במהלך הלחימה. קריסת הסכר גרמה לכך שמשקעים שהצטברו במשך עשרות שנים בקרקעית המאגר, ושהכילו מתכות כבדות ומזהמים תעשייתיים, השתחררו בבת אחת לנהר. זה מראה כיצד אירוע מלחמתי בודד עלול ליצור השפעה אזורית רחבת היקף על מקורות מים, על החקלאות ועל בריאות הציבור.

Go to News Site